לאחרונה חווה מדינת ישראל גל של מחאות הנוגעות ישירות לרמת החיים של אזרחיה המגודרים המעמד הבינוני, אשר מחריפות לאור העובדה שרוב השאלות העולות מהן הינן כלכליות בעיקרן. אם נשים בצד מהי בדיוק ההגדרה "המעמד הבינוני", אשר נידונה בהרחבה במהלך מחאות אלו, כדאי להסתכל "תכלס" על מושג רמת החיים אשר הוציא כל כך הרבה אזרחים לרחובות, ובפרט - רמת החיים של הכלכלן בישראל.
כל סטודנט לכלכלה יודע מה ההבדל בין ההכנסה של הפרט, לבין ההכנסה הפנויה של הפרט, אשר לדעתי מגדירה את רמת החיים שלו. אחרי ששילמתם את החשבונות, קניתם אוכל לכל החודש, נסעתם לבקר את ההורים ואת הסבתא – מה נשאר? לצערנו לא הרבה. הכלכלן המתחיל צריך לפלס את דרכו בעולם הקריירה בצורה החכמה ביותר. אם הוא או היא מעוניינים להמשיך ולעבוד כשכירים כל חייהם (כפי שעושים רוב הכלכלנים), מומלץ להם לדעת מהו השכר האפשרי בכל אחד מהמסלולים בהם יבחרו.
שכר הכלכלן המתחיל ברוב הפירמות במשק נע בין 5.5 ל-9 אלפי ש"ח. בהנחה שחלקו של הכלכלן בשכר הדירה, האוכל ואחזקת הרכב יכול להגיע בקלות ל-6 אלפים ש"ח זה לא משאיר הרבה לפאבים, בתי קפה וכדומה. ההנחה שלי הינה שההכנסה הפנויה של הכלכלן המתחיל עומדת על בין אלפיים לשלושת אלפים ש"ח בחודש, וגם זה במקרה הטוב. חשוב לשים לב – נתונים אלו אינם נוגעים לכלכלנים אשר מקבלים שכר המבוסס על עמלות ועל הישגים, אשר יכולים לשפר את שכרם באופן משמעותי כגון יועצי השקעות. בעבודתו השנייה מרוויח הכלכלן לרוב מעל 12 אלפי ש"ח ברוטו. מדובר בהתקדמות הראשונה במקום העבודה בו התחיל או בפעם הראשונה בה הוא מחליף את מקום העבודה. מהיכרותי האישית, הרבה כלכלנים נשארים ברמת השכר ההתחלתית גם במשרתם השנייה ומתקדמים לשכר כאמור רק בשלב מאוחר יותר.
נשאלת השאלה, אם כן, מדוע בכלל ללמוד כלכלה כאשר רמת השכר אינה קורצת במיוחד? התשובה נעוצה בראש ובראשונה בעניין שהעבודה יכולה לספק. השכר הנמוך הינו תחליפי לרמת האחריות והיכולת להשפיע במקום העבודה. אם נשווה עובדים בחברות היי-טק, אשר בתחילת הקריירה לרוב מהווים את פס הייצור הבסיסי בפירמה – לכלכלן השפעה גדולה יותר בניתוב פעילות הפירמה והתקדמות לדרגים ניהוליים, שם הוא אינו משמש יותר ככלכלן אלא כמנהל. זו גם הסיבה שרבים מהפונים למגזר העסקי משלבים תואר במנהל עסקים או במשפטים במסגרת התואר השני ולעיתים כתואר שני נוסף. נוסף על כך, עצם היות הכלכלן בקיא בתורת הפירמה ובעל היכולת לביצוע ניתוחי עלות תועלת מאפשרת גישה אל ההנהלה הבכירה במקום העבודה, אשר מעוניינת לדעת נתונים אלו במהלך קבלת ההחלטות המרכזיות שלה.
אסכם ואומר כי גם אני התחלתי את דרכי המקצועית ככלכלן ברמת שכר נמוכה יחסית. אך הידע שהקנה לי התואר בכלכלה, יחד עם העבודה הצמודה להנהלת החברה בה אני עובד אפשרה לי להתקדם ולמצוא מקורות הכנסה נוספים בהמשך הדרך – בין אם באמצעות השקעות ריאליות ובין אם באמצעות השקעות פיננסיות.
לכן: לכלכלנים שביניכם – יישר כוח ובהצלחה בהמשך הדרך.
לשיפור הסיכויים לקבלת עבודה, ולקבלת תמונה מלאה על אפשרויות התעסוקה לכלכלנים, בקרו באתר כלכלנים המתמחה בנושאים אלו.
שרגא עציוני - סטודנט לתואר שני בכלכלה אשר עובד במשרד ממשלתי מזה כמה שנים.
